המתוק המתוק הזה: הדבש וסגולותיו השונות

אם התרגלנו לקבל את הדבש המסורתי "המשעמם" כמובן מאליו, בא הממתק הדביק והמענג הזה וממציא את עצמו מחדש לנגד עינינו בשנים האחרונות. פתאום אנחנו נחשפים למגוון הטעמים שהוא יכול לספק לנו, מבינים את חשיבות פרחי הצוף ממנו מיוצר הדבש אותו אנו אוכלים ויורדים אל דקויות הבוחנות את פעולה של כל דבורה פועלת חרוצה. האם שאלנו את עצמנו עד כמה הדבש טוב לנו בעצם?

הדבש בימי קדם

את העדות הראשונה לשימוש בדבש בימי קדם אנו מוצאים אצל המצרים. הפרעונים היו הראשונים אשר גילו את טעמו של המעדן הטבעי הזה ועלו על האפשרות להפוך אותו למוצר חקלאי מתועש. עדויות ראשונות לכך ניתן למצוא בציורים מקברי הפרעונים.

הדבש היה מרכיב חשוב במיוחד בתרבות המצרית, הוא שימש כתוסף מתוק לרוב המזונות והיה המרכיב הפופולארי ביותר בתרופות שרקחו המצרים. המצרים יחסו לו חשיבות בקשר ללידה ולהתעברות. הם ראו באכילת דבש על ידי גברים ונשים כספק אנרגיה ופוריות וכזרז מרכזי על מנת להרות. הם השתמשו בו בטקסי חניטה והעמידו לרשות הנקברים כמויות גדולות ממנו על מנת שישובו מן המתים והוא יעמוד לרשותם.

גם היוונים ראו בדבש מקור ובסיס ליצירת מרקחות ותרופות שונות. הם יחסו אריכות חיים לאכילת דבש מרובה. הדבש מכיל חומרים נוגדי חמצון, אנטי אוקסידנטים, הידועים בפעולתם למניעת מחלות לב וסרטן וקיימת גם גישה הטוענת כי אכילת דבש טובה לסובלים מסוכרת בשל איכויותיו הגבוהות והרכבו הכימי של הדבש.

אולם חשוב לציין כי גישה זו שנויה מאד במחלוקת והנטייה המרכזית בחוגי הרפואה היא לראות את צריכת הדבש על ידי חולי סוכרת כאסורה או כמוגבלת מאד כמו כל רכיב פחמימתי אחר.

הרומאים, שאימצו את ערכי התרבות היוונית המליצו על שתיית כוס דבש מדי יום ביומו על מנת לנקות את הגוף מרעלים. אחת התרופות הנפוצות לריפוי אבנים בכליות כללה דבש ודבורים טחונות. בתי ספר לרפואה מבוססת דבש שגשגו בכל רחבי האימפריה והגבירו את יצור הדבש בכל שטחי האימפריה הרומית.

המסורת היהודית אינה מתירה את אכילת הדבורה, היא מוגדרת כטמאה, אך תפוקת הדבש שלה טהורה ומותרת לשימוש. זהו מקרה נדיר ויוצא דופן של כשרות שאין שני לו. הסיבה לכך היא שדבש הדבורה אינו מיוצר בגופה אלא בכוורת, והדבורה לפיכך היא "סייע" ביצירתו בתוך זפק ייחודי לה שאינו חלק מגופה לכאורה והיא משמשת כנשאית בלבד של חומרי הדבש.

הדבש ביהדות הוא סגולה למזל וברכה ואכילתו מצווה בראש השנה על מנת ש"תהא לנו שנה מתוקה".

הרכב כימי וערכים תזונתיים

פרט לערכיו התזונתיים הגבוהים של הדבש אשר מייד נפרטם, הדבש שימש כ"אמצעי חירום" לכל מי שתקף אותו בולמוס אכילה.

הרמב"ם היה הראשון שהכיר בסגולות הדבש דווקא עבור אוכלוסיה מבוגרת יותר והורה להימנע משימוש בדבש לילדים קטנים.

חומר הגלם ליצור הדבש הוא צוף הפרחים, הרכבו הכימי מותנה בסוג הפרחים, תנאי מזג האוויר סוג הקרקע והמיקום הגיאוגרפי.

הצוף מכיל: מים בריכוז שבין 60% ל-90% (בדרך כלל הדבורה לא תאסוף צוף שריכוז המים בו גבוה מ-85%), פחמימות בצורת סוכרים בריכוזים שונים, חומצות אורגניות שונות, וכן כמויות זעירות של ויטמינים ומינראלים שונים.

הצוף הוא בדרך כלל חומצי ברמת PH שבין 2.7 ל- 6.4. במרבית סוגי הצוף רוב הסוכרים הם חד סוכרתיים כגון פרוקטוז וגלוקוז. כמו כן ניתן למצוא בין מרכיבי הצוף גם סוכרוז ומלטוז. ערכו התזונתי של 100 גרם דבש הוא 304 קלוריות מפחמימות והוא מכיל ויטמינים B ו C, ברזל, סידן ואשלגן.

מעריכים כי ייצור ק"ג דבש אחד דורש עמל של יותר ממיליון דבורים. זאת הרבה מאד עבודה כשעוצרים לחשוב על זה לרגע....

ככלל, ככל שצבעו של הדבש כהה יותר גם טעמו וריחו עזים יותר. יש סוגי דבש שמקורם בצוף של סוג אחד של פרחים (דבש מוֹנוֹפְלוֹרי), ויש סוגי דבש שמקורם בצוף של מספר פרחים (דבש פּוֹלִיפְלוֹרי).

סוג הצמחים שמצוף פרחיהם מופק דבש משתנה מאזור לאזור ומעונה לעונה. בישראל מפיקים דבש מלמעלה מ-100 סוגים של צמחים. בארץ ניתן להשיג מגוון רחב מאד יחסית של מוצרי דבש והתעשייה המקומית התאימה עצמה לצרכני דבש מתוחכמים יותר מאשר בעבר.

להלן פירוט סוגי הדבש הפופולאריים ביותר:

דבש מפרחי הדרים - הדבש הנפוץ ביותר בארץ ובארצות הברית .גונו בהיר וטעמו וניחוחו כשל פריחת ההדרים.

דבש מפרחי אקליפטוס - גוון הדבש משתנה בהתאם לסוג האקליפטוס, אך הטעם בדרך כלל עז ומזכיר במקצת טעם לוואי של תרופה.

דבש מפרחי בר - מופק מסוגים רבים של צמחים: תלתן, מרווה, עירית, חצב וכו'. זהו דבש שגונו בדרך כלל בהיר וטעמו עדין.

את הדבש בארץ ניתן למצוא גם כדבש מיובש, מזון מלכות, פולן, דבש עם תוספים, דבש מתובל ובעשרות רבות של מוצרי מזון פופולאריים כתוסף טעם.

וכן, יש לדבש מחיר: ערכיו התזונתיים וסגולותיו הרפואיות של הדבש רבים מספור כפי שפורש בכתבה זו, אבל זה עלול לעלות לנו ביוקר בכמות הקלוריות שנספח לגופנו, לכן קראו, הפנימו ועשו בדבש שימוש חכם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!