האיש שממנו עם שלם הבין שהולכת להיות כאן תופעה שלא תוכלו להתעלם ממנה: 'חזרה בתשובה' - איזה משפט היה מרבה לומר בשנים האחרונות? | אפרת ברזל בטור אישי על הרב אורי זוהר זצ"ל
העולם המודרני, איך גדלנו ללא מידע אלקטרוני? אפרת ברזל בטור אישי על שמחות קטנות, מהן? הילדים שממשיכים לגדלו בצורה פשוטה ואיך זה משפיע על המח שלהם
על החופשה שנשים צריכות בשביל להחזיר לעצמן את הידיעה של כמה הן מקסימות | אפרת ברזל בטור אישי על ל"ג בעומר היהודי של דורות שבחיים לא יחזור להיות
"הם לא לומדים אנגלית" אמרתי לה, "אז מה הם כן לומדים?" היא שאלה אותי, הסתכלתי ימינה ושמאלה "הם לומדים בדיוק את מה שהמהר"ל שקבור כאן למד" // טורה של אפרת ברזל
כמה אנחנו תלויים בהתפעלות של האחרים מאיתנו. זה בסדר גמור כי ככה נבראנו. מושפעים ממבט הורי, מאישור, מלייקים, רק שלא נשכח לפתח גם: עצמאות רגשית אמיתית. התפעלות מעצמנו // טורה של אפרת ברזל
לא תאמינו מה גודל הזכות והישועה של 'שלום זכר' בליל שבת. יואליש קרויס איש מאה שערים מגולל בטור אישי ל'בחדרי חרדים' מדוע חייבים לעשות 'שלום זכר' והמקרים שנחשף אליהם מאנשים שלא זכו שיעשו להם שלום זכר ורק אחרי הרבה שנים נזכרו. השנה: ליל הסדר חל בשבת ורבים לא עשו שלום זכר
מתחילות לנקות, מחשבות על מאחורי הסמרטוטים של כולנו, לפחות ברצון הטוב הנשי שלנו, שהכל יהיה נקי ושאנחנו נהיה שמחות | אפרת ברזל בטור אישי על ניקיונות פסח
צמד המילים 'הדרת נשים' הם נרדפות 'לציבור חרדי', כל חרדי או חילוני שנשאל ברחוב יודע על מי מדובר. כיצד נתמודד עם ההגדרה הזאת? ננסה להכחיש שזה לא נכון או דווקא להיפך, נתגאה שזו הדרך בה בחרנו? הרב אליהו לוי עם סיפור מיוחד שישנה לכולנו את המבט ויעשה סדר
"סבא שלי לא היה רב" - אפרת ברזל בטור אישי על מעבר בין דורי של גנים רגשיים ביחס שלנו אל החגים | 'פורים כפורים' - מפגש של מילים, מהו פורים בשבילי?
דרושה, אישה חרדית שכנראה לא התכוונה אבל הפכה דוגמה למשפחה שלמה. כל המוצא אותה על פי הסימנים המזהים, שיודיע | טורה של אפרת ברזל
פרפקציוניזם והכאב שהוא מביא איתו: אם תציע לפרפקציוניסטית את המילה "בינוניות" היא בכלל לא תקשיב, מקסימום תהנהן כן כן בראשה ותמשיך למשימה הפרפקציוניסטית הבאה
נשות ה- to-do ונשות ה - to-be לעשות או להיות, זו השאלה | אפרת ברזל בטור אישי על סגנונות התפקוד שלנו בכאן ועכשיו ובמה יהיה אחר כך
זה לא ממש משנה מה התוכן, משנה יותר האיך. איך מעירים לנשים. איך אנחנו מקבלות ביקורת בתחומים הרגישים לנו | אפרת ברזל בטור אישי על מיחם לשבת, חדש ומעוצב שהפסיד בקרב מול אחיו הישן, הוותיק והחכם
מגירה בגן הילדים ומגירה ליד המיטה בבית החולים - החיים בתוך המגירה. התחלה וסוף, וכמה מקום אנחנו צריכים באמצע. כל ילדה צריכה שתהיה לה מגירה משלה, כך גם כל ילד | סיפור על ילדה ומגירה
הפחד לגלות סודות; למה ילדים שומרים סודות? למה כל כך מפחיד לגלות סוד? | אפרת ברזל בטור אישי על ילדים וילדות ששומרים סודות ומעדיפים להסתיר אותם, למה זה קורה?
מה קורה בתוכנו ברגע הזה, בו יורדת הבנה חדשה אל תוכנו. מה מרגישים בזמן שפתאום אנחנו מקבלים הסבר על חיינו שלנו? | אפרת ברזל בטור על רגעי קסם בחיים
להגיד 'אני אוהבת אותך' למישהו אהוב מבני המשפחה - יש כאלה שזה בא להם בקלות, יש כאלה שבחיים לא יצליחו להגיד את שלוש המילים האלה, גם אם הם אוהבים. לכו להגיד לפני שנהיה מאוחר מדי
אימהות, דברים שרצינו להגיד לכן ורק לוודא שאתן שומעות | ילדות שלנו, דברים שרצינו להגיד גם לכן ורק לוודא שאתן שומעות | אפרת ברזל, בטור אישי, על הבקשות בינינו האימהות והבנות
מורה היא דבר משמעותי לתלמידה, בטח מורה של 'בית יעקב' | מורות עושות עבודת קודש בכיתה ובלב של הילדה | כמה ילדות נבנות ממורות - כמה הן יכולות להיפגע ולחפש אחר כך חיים שלמים איך ניתן לתקן את הפצעים
מי היית אם לא היית אתה ואיך היית מסתכל עליך, מה היית עושה ביום יום, אם לא היית עושה את מה שאתה עושה, אפרת ברזל בטור על מה באמת מרגישים כשמברכים ''שלא עשני גויה''
