1. עמוד הבית
  2. בריאות
  3. חדשות בריאות

כך משחקות חברות המזון בבריאות שלנו

ישראל נמצאת במקום הראשון באירופה בדירוג ההשמנה, ומשרד הבריאות יזם תוכנית לסימון מזון מזיק וצמצום כמויות הסוכר, הנתרן והשומן. אבל לחץ כבד שהפעילו מאחורי הקלעים חברות המזון הגדולות הביא לריכוך הרפורמה
שוקי שדה, themarker, י"ד חשון תשע"ח 03/11/2017 11:44

pixabay צילום אילוסטרציה: pixabay



מדי שנה עורך איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים כנס שבו מועלים שלל נושאים, החל בטכנולוגיות חדשות וכלה ביחסים עם לקוחות וממשלה, ובו מרצים מומחים מהארץ ומהעולם. הכנס שנערך לפני שלוש שנים נחשב עד היום ליוצא דופן: אחד המרצים היה מומחה מטעם קוקה קולה העולמית, שפתח את ההרצאה בכך שאמר לנוכחים לעמוד על הרגליים ולהתחיל לעשות התעמלות. "הרימו רגליים, הורידו רגליים", אמר לנוכחים הנבוכים, שלא העלו בדעתם שהגיעו לשיעור ספורט.

ההרצאה לא היתה מקרית: בשנים האחרונות מובילה קוקה קולה קו עולמי, ומנסה לעודד את הצרכנים להתמיד בפעילות גופנית, כחלק מהמגננה בפני הביקורת בנוגע לסוכר הרב במוצרי החברה. אם הצרכנים יעשו ספורט, לפי הלוגיקה הזו, מגיפת ההשמנה תפחת וכך גם החצים שמופנים כלפי חברת הענק.

בישראל, החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל) היתה הגורם המרכזי בתוך איגוד המזון שהתנגד לרפורמת המזון הבריא שמוביל בשנים האחרונות משרד הבריאות. עיקרי הרפורמה, שאמורה לצאת לדרך בעוד כמה חודשים, הם צמצום כמויות הסוכר, הנתרן והשומן במוצרי מזון ובמשקאות וסימון מוצרים מזיקים. בין היתר, קוקה קולה התנגדה לסימון השלילי של הקלוריות על המוצרים, כמו שיסומנו כמויות הנתרן והשומן — עניין שירד מהפרק כבר בתחילת הדרך על אף שהוא כן קיים בצ'ילה, המדינה שממנה הועתק מודל הרפורמה.

סימון הקלוריות אינו הדבר היחיד שהוצא מהרפורמה. בשבוע שעבר נחשף ב–TheMarker שגם לא יהיו איורים של כפיות סוכר על גבי מוצרים, בניגוד לתכנון המקורי. לדברי בכיר בתעשיית המזון, איגוד המזון — שבאופן רשמי תמך ברפורמה, למעשה מתנגד לה ומנסה לשנות אותה, על ידי שכנוע משרד הבריאות ובידיעה שיש גם גורמים אחרים שמתנגדים לה. אותו בכיר משווה את התנהלות איגוד המזון בעניין רפורמת הקורנפלקס — שנועדה לאפשר יבוא מקביל של מזון רגיל, להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי מוצרי המזון, שגם היא אושרה בדיונים עם משרד הבריאות — לעומת הרפורמה הנוכחית: "זה הבדל של שמים וארץ", הוא אומר, "שם הרעיון היה להשיג כמה הישגים, בעיקר כדי שיהיה סדר בענף. כאן זה סיפור אחר לגמרי. יש כאן רפורמה שבאמת מאיימת על חברות המזון, והן נערכו בקרב בלימה מול משרד הבריאות". גורמים המעורים בנושא מוסיפים: "איגוד המזון אולי הראה מצג של שיתוף פעולה, אבל חברות המזון הגדולות, בין היתר קוקה קולה ואסם, שהן חלק ממנו, הפעילו מאחורי הקלעים לחצים גדולים לשינוי הרפורמה".

לדברי פרופ' איתמר רז, ראש האגודה הלאומית לסוכרת, שלקח חלק בדיוני ועדת אסדרת התזונה הבריאה במשרד הבריאות, איורי כפיות הן חלק מהותי מהצלחת הרפורמה. "זה הסימן הכי טוב כדי להמחיש את הנזק שטמון במזון", הוא אומר. "בוועדת האסדרה היתה הסכמה סביב העניין, וזה התמוסס. אם אין איור, איך ילדים ישימו לב לדברים האלה? תלמה כן מסמנת את כמות הסוכר בדגני הבוקר שלה בכפיות. אם לא היה יהיה איור של כפיות, אני מתכוון ליזום קמפיין פרסומי לתלמה, כך שלמתחרים לא תהיה ברירה אלא כן לסמן. בכל הנושא הזה יש יותר מדי לחצים של חברות, יבואנים, לוביסטים, כל אחד עם האינטרסים שלו וקשרים עם אנשי ממשל. אין ברירה, בסיפור הזה חייבים את הציבור לצדך".

"התעשייה ניסתה להפחיד"

בפברואר 2016 החלה את עבודתה הוועדה לאסדרת תזונה בריאה בראשות משרד הבריאות, שקמה כמענה לבעיית ההשמנה. ישראל נמצאת במקום הראשון באירופה בדירוג ההשמנה: 60% מהמבוגרים בה סובלים ממשקל עודף והשמנה, כ–10% מהמבוגרים סובלים מסוכרת ובקרב אוכלוסיות עניות שיעור הסוכרת מגיע ל–25%. בעולם ניצבת ישראל במקום השני במדד הכולל גם ילדים. תוצרי עבודת הוועדה היו אמורים להיות מגולמים בתקנות חדשות, שיאושרו בוועדת הבריאות והרווחה של הכנסת במושב הכנסת הנוכחי וייכנס לתוקפן במהלך 2018.

אלא שבחודשים האחרונים נראה שהעבודה המבורכת עברה קיצוץ וריכוך. לא רק שאין ברפורמה אזכור לקלוריות ואיורי כפיות, אלא שגם מוצרים רבים עתירי סוכר, נתרן ושומן רווי כלל לא יסומנו בשנה וחצי הראשונות. מיסוי מיוחד על מזון שמוגדר מזיק לא יהיה, וגם ההגבלות על פרסום מזון מזיק לילדים עדיין לא גובשו. כמו כן, בניגוד להצהרות בתחילת הדרך, חובת הסימון לא תחול על רשתות מזון מהיר, מסעדות ובתי קפה. בנוסף לכל זה, המרכיב המרכזי ברפורמה — חובת סימון מזון מזיק — לא ייכנס לתוקף בינואר 2018, ובשלב זה לא ברור מתי כן. דיוני ועדת האסדרה אמנם צולמו והציבור יכול לצפות בהם, אך מחוץ לדיונים התקיימו כמה פגישות בין מנכ"לית איגוד המזון, גליה שגיא, לבין מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שמוביל את הרפורמה.

הדחייה של חובת הסימון מקורה בעבודה של אנשי איגוד המזון ב–2014, אז המנכ"לית היתה אורנית רז והיו"ר איציק תמיר — לשעבר מנכ"ל קוקה קולה ישראל. באותה תקופה יזם האיגוד הצעת חוק שלפיה סימון מוצרי מזון ארוז ומכלי משקה ייעשה באופן מרוכז אחת לשנה או לשנתיים, והוראות הסימון האלה יפורסמו בספרי החוקים שנה לפחות לפני שייכנסו לתוקף. האיגוד הצליח לגייס את איילת שקד, אז ח"כית, שהגישה את הצעת החוק בנושא — שהיה אז תחום האחריות של בן בריתה הקרוב, שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט.

לדברי חבר הנהלה לשעבר באיגוד המזון, שקד נבחרה לא במקרה. אנשי האיגוד עבדו תחילה מול הלשכה של בנט, ואולם אנשי השר הסבירו לה שכשר בממשלה, בנט לא יוכל ליזום זאת כהצעת חוק ממשלתית — והפנה אותם לשקד. החוק הזה אכן חוקק וכיום הוא זה שעשוי לסייע ליצרני המזון וליבואנים לדחות את הרפורמה, משום שלפי החוק, גם לאחר אישור התקנות של משרד הבריאות הן לא יוכלו להיכנס לתוקף במשך שנה לפחות. לפי החוק, אפשר אמנם להקדים את הסימון אם נשקפת סכנה וברורה ומיידית לציבור, אך זה לא המקרה. ב–2014 הסבירה שקד את הצעת החוק בכך ש"עודף רגולציה בכלליות ובמקרה זה בפרט מטיל עומס כלכלי גבוה ומיותר על הצרכן המגולם ישירות במחיר".

לדברי יפעת שמר, נציגת ציבור בוועדה לאסדרת המזון, אנשי איגוד המזון צפו אז פני עתיד. "כבר אז היה ברור מה הנזק הבריאותי שנגרם ממוצרי המזון של התעשייה", היא אומרת. "הם נערכו מבעוד מעוד לתקוע את התקנות. בוועדה עצמה הם לא אמרו שהם נגד בריאות הציבור, רק טענו שאי אפשר לדאוג לבריאות הציבור ולפגוע בפרנסה, ולא להתחשב בצרכים של התעשייה. הם הציגו הפחדות — התעשייה תיפגע ואנשים יאבדו את מקום העבודה. זאת דמגוגיה, כי אפשר שתהיה תעשייה בריאה. הציבור הרי לא יפסיק לאכול ולא יגדל מזון במרפסת".

בשלב מסוים הבין איגוד המזון שיבואני המזון הגדולים, המאוגדים באיגוד לשכות המסחר, הם אלה שיעשו עבורו את העבודה. היבואנים פנו למשרדי האוצר, הכלכלה והמשפטים בטענה שהרפורמה תפגע ביבוא המקביל (רפורמת הקורנפלקס) ובכך עלולה לגרום לעלייה ביוקר המחיה. לדברי מקור שהיה מעורב בהתנגדות לרפורמה, "כל הזמן שמענו מהלוביסטים שעובדים עם היבואנים וגם עם חברות המזון — אל תדאגו, חכו, אנחנו הולכים עם היבואנים, גם אתם תרוויחו. בסוף זה מה שקרה. היבואנים הצליחו לשכנע את משרד הכלכלה שזה הורס את רפורמת הקורנפלקס. ברגע שאתה שומע שלוביסטים שעובדים גם עבור התעשייה וגם עבור היבואנים שהולכים עם הטיעון הזה, לכולם ברור שהיבואנים יוציאו לתעשייה המקומית את הערמונים מהאש".

בר סימן טוב מציג תמונה אחרת. לדבריו, מעולם לא דובר במפורש על איור כפיות, וההחלטה לא להשתמש באיור נובעת מאילוצים טכניים. הורדת סימון הקלוריות, לדבריו, נובעת מהחלטת משרד הבריאות שצריך להתמקד בסכנות הסוכר והשומן ולא בקלוריות. "הדבר החשוב הוא הסימון בקדמת האריזה", הוא אומר. "זה חדשני, זה פורץ דרך, זה ענק. התפשרנו שזה יקרה בשלבים, גם בצ'ילה זה היה בשלבים וזה בסדר. כרגע אנחנו מכוונים את תחילת הסימון למארס, אבל זה לא תלוי רק בנו, אלא גם במשרד המשפטים. אני מקווה שגם משרד הכלכלה יפסיק לתקוע מקלות בגלגלים. אנחנו נמצאים במסע קשה ומפרך, ואנחנו נצליח. נכון, היו לי שיחות עם גליה שגיא, אבל על כל שיחה דיווחתי בוועדה. שום דבר לא היה סודי. הכל היה על השולחן".

לדברי בר סימן טוב, "לאיגוד המזון לקח קצת זמן להבין שהמציאות השתנתה והם לא יכולים ללכת מול משרד בריאות שרוצה לעשות מהפכה בתזונה. בסך הכל החוויה שלי אתם היתה סבירה. אני מכיר הרבה שנים את עבודת הממשלה ואינטראקציות בין ממשלות לבין גופים פרטיים. הם היו בסדר".

ביום רביעי השבוע הוציא משרד הבריאות הודעה, שלפיה הסתיימה העבודה על התקנות והן יוגשו לוועדת הבריאות של הכנסת בתיאום עם משרדי האוצר, המשפטים והכלכלה, ולאחר אישורן הרפורמה תצא לדרך. כלומר, ייתכן שלפחות חלק מהבעיות הרגולטוריות שצצו עד כה נפתרו. עם זאת, התקנות עדיין לא פורסמו לציבור ולא ברור מה כתוב בהן. בדיוני ועדת הבריאות יתכנסו כל בעלי העניין השונים, כפי שקורה בכל הליך חקיקה, כך שלא מן הנמנע שצפויים עוד שינויים. "בוועדה יחכה צבא של לוביסטים", אומר יועץ אסטרטגי ותיק. "מה שנעשה עד עכשיו כדי לכרסם ברפורמה זה כלום לעומת מה שעוד צפוי לנו. אפשר לייצר דחיות, לשנות נוסח, לעשות שינוים בכל מיני סעיפים שהם כאילו קטנים, אבל משמעותיים מאוד. ראיתי את הדברים האלה הרבה פעמים".

הקו התקיף של קוקה קולה

איגוד המזון, שפועל בתוך התאחדות התעשיינים שנוסדה עוד לפני קום המדינה, כולל יותר מ–200 חברות, חלקן חברות בת ששייכות לאותה קבוצה. חברי הנהלת האיגוד, שהם בכירים בחברות המזון מדרגת סמנכ"ל ומעלה, נבחרים בבחירות דמוקרטיות, וכך גם יו"ר האיגוד. האיגוד פועל באישור הממונה על ההגבלים העסקיים, ובישיבותיו נוכח עורך דין מומחה להגבלים עסקיים שדואג שלא נאמרים דברים שעלולים להיות עבירה על החוק. מי שמלווה את פעילות האיגוד הוא עו"ד אלדד כורש. הפרוטוקולים, מחשש להדלפות, חסויים. אפילו בכיר בחברה מסוימת שירצה לראות מה נאמר בפרוטוקול לא יקבל אותו בדרך כלל במייל, אלא יצטרך לגשת למשרדים ברחוב המרד בתל אביב.

לדברי כמה מקורות, שחלקם ישבו בהנהלת האיגוד, חמש־שש יצרניות המזון הגדולות בישראל הן גם הדומיננטיות בפעילותו. הדומיננטית מכולן בשנים האחרונות היא החברה המרכזית למשקאות קלים, שמובילה קו אגרסיבי נגד הרגולציה. עד לפני שנה עמד בראש האיגוד איציק תמיר, לשעבר מנכ"ל החברה המרכזית. לדברי מקור הבקי בדברים, באותה תקופה ריכזה קרן שיימן, מנהלת הרגולציה של קוקה קולה ישראל, עבודת רגולציה מאחורי הקלעים בסוגיות שונות, והיתה מתואמת בכך עם שגיא, מנכ"לית האיגוד, שתמיר מינה לתפקיד ב–2015.

החברות באיגוד אינן מקשה אחת. כך לדוגמה, שטראוס לא תמיד אהבה את הקו התקיף שהובילה קוקה קולה, ובשנים האחרונות הורידה פרופיל באיגוד. עוד לפני היוזמה של משרד הבריאות, כאשר תנובה, שטראוס ואחרות הציעו כחלק מפרויקט לשיפור התדמית של חברות המזון לסמן קלוריות על מוצרים באופן בולט, קוקה קולה התנגדה לכך בחריפות וההצעה נגנזה. באיגוד גדול כזה סביר שיעלו מחלוקת, ובדיונים יש אכן לא מעט ויכוחים. לפי כללי האיגוד, אם יש נושא מסוים שיש עליו מחלוקת, אזי האיגוד לא פועל לפיו. הדבר משרת את החברות הגדולות, משום שלהן יש מחלקות רגולציה ולוביסטים שבעזרתם הן יכולות לפעול לבד. החברות הקטנות, מנגד, נעזרות רק באיגוד המזון שיפעל לטובתן. כך לדוגמה, כאשר ב–2012 נחקק חוק המזון שקבע כללים חדשים לגבי סידור מזון על המדפים, התברר שהוא יטיב עם החברות הקטנות על חשבון הגדולות. אם חברות קטנות יעלו טענות כלפי היישום של חוק המזון (דבר שנשמע מדי פעם בשטח), סביר להניח שהן לא יוכלו לעשות זאת דרך איגוד המזון.

מנגד, יש לא מעט נושאים שבהם איגוד המזון כן משרת את כולם. רפורמת המזון הנוכחית היא דוגמה טובה: חברות קטנות, כמו השחר העולה או מנעמים, רק ירוויחו מהמאבק שהגדולות מנהלות עבור כולן. לאיגוד יש גם נציגים בוועדות התקינה במכון התקנים, שדואגים שהאינטרסים של התעשייה יישמרו. כך לדוגמה, לפני כמה שנים ניהל מכון התקנים מאבק לגבי התקן של רמת הסוכר ברסק עגבניות.

דוגמה אחרת: החקירה הפלילית של אפי רוזנהויז, לשעבר מנכ"ל שופרסל, שהובילה למאסרו בעקבות עבירות על חוק ההגבלים העסקיים, החלה במידה רבה בזכות דיונים שהתנהלו באיגוד המזון. בעדותו בפני החוקרים טען גד לסין, אז מנכ"ל שטראוס ויו"ר איגוד המזון, שספקי מזון ביקשו ממנו לקיים ישיבת חירום באיגוד, כדי לדון במדיניות הכוחנית של רוזנהויז כלפי ספקים. גם מנכ"ל אסם דאז, גזי קפלן המנוח, העיד על התייעצות באיגוד המזון, שהתקיימה במשרדי החברה המרכזית למשקאות קלים.

"המחאה החברתית הכניסה את האיגוד ללחץ"

עד 2011 פעל איגוד המזון על מי מנוחות בכל הנוגע לקשר מול הצרכנים. המחאה החברתית, שגרמה לזעזוע בכל המגזר הקמעוני, שינתה דברים גם באיגוד. "זה שינה את הכל", אומר מקור בהתאחדות התעשיינים. "ממצב שבו החברות היו בטוחות שהכל מותר והרשות נתונה, הן עברו למצב שבו הן הבינו שצריך להתחשב ולחשוב לא רק על הרווח לטווח קצר, אלא גם על הטווח הבינוני והארוך. השיח ברשתות החברתיות לא היה קיים קודם לכן. הדברים האלה הכניסו את האיגוד ללחץ. מהר מאוד הבינו באיגוד שהאש מוסטת מהממשלה לכיוון המגזר העסקי, וזה עוד יותר הקשה עליהם. התעשיינים הבינו שמשרד הכלכלה, שבמשך שנים הגן על התעשיינים, מפסיק להגן עליהם".

הרצון להתקרב יותר לציבור הצרכנים מתבטא באנשי המפתח שמינה האיגוד בשנים האחרונות. מנכ"לית האיגוד שגיא כיהנה קודם לכן כמנכ"לית שבי"ל, ארגון הפועל למען שקיפות ונגד שחיתות. ככל הנראה, היא מונתה כדי להיעזר בה, כמי שמוערכת כאישה ישרה ונקייה, לטובת האינטרסים של האיגוד. מי שהחליף את תמיר בשנה שעברה כיו"ר האיגוד היה שלום זיידלר, בעלי ויסוצקי. הוא אמנם נבחר באופן פורמלי, אך הוא היה המועמד המוסכם על החברים באיגוד. זיידלר נבחר בשיא דיוני ועדת האסדרה של המזון הבריא. לדברי כמה מקורות, זאת לא היתה בחירה מקרית: ויסוצקי נחשב מותג בריא שמייצג משהו נעים ורך יותר מאשר קוקה קולה. גם באישיותו זיידלר שונה מתמיר, שנחשב אגרסיבי. "רצו לשים בחזית אדם פחות לוחמני, איש של שלום והסכמות", אומר מקור שהכיר את המהלך מקרוב. "ויסוצקי מייצרים תה, מוצר שיש סביבו קונצנזוס, וזה סייע לבחירה, כי באותה העת הנושא המרכזי על הפרק היה רפורמת המזון הבריא".

ואולם כפי שמוכיחים העיכובים בהשקת רפורמת המזון הבריא, איגוד המזון יודע לעשות את העבודה מול רגולציה, גם תחת מעטה רך יותר. ב–2015 קבע איגוד הבריאות העולמי שבשר מעובד מסרטן, בעיקר בשל ניטריטים המצויים במוצריו. במשך שנה חלה ירידה דרסטית של עשרות אחוזים במכירות הבשר המעובד — נקניקים, שניצלים וסוגים אחרים של בשר מעובד, דבר שפגע במכירות של חברות כמו זוגלובק וטירת צבי. כדי לשפר את התדמית שלהן במשבר שכר איגוד המזון את עו"ד גלעד בוק, שבעבר היה יועץ מקצועי במשרד המשפטים לשרים מאיר שטרית, יוסף לפיד וציפי לבני, וייעץ גם לשר הבריאות יעקב בן יזרי ממפלגת הגמלאים. בוק סייע לאיגוד המזון במסגרת פורום הבשר, שכלל בין היתר, את זוגלובק וטירת צבי, בעבודה מול משרד הבריאות, שהמליץ לציבור לצרוך בשר מעובד רק פעם בחודש. ההמלצה אמנם לא נותרה בעינה, אך משרד הבריאות לא עשה הרבה מעבר לכך מאז. במקביל ייעץ בוק לאיגוד המזון בנושא ועדת האסדרה. כיום הוא מכהן כיו"ר פורום הבריאות בלשכת עורכי הדין.

"היו להם הרבה ישיבות סביב המזון המעובד, הם ממש היו בפאניקה", אומר מקור שמכיר את הדברים מקרוב. "הם שכרו את בוק כמעין לוביסט כדי שישכנע בממשלה שבשר מעובד לא מסרטן. במקביל, בעידוד האיגוד, החברות התחילו להכניס לבשר המעובד ניטריטים טבעיים. זה הפתרון שהם מציגים עכשיו, אבל יש כמה אנשי מקצוע שיגידו שספק אם זה באמת פותר את הבעיה".

ביום רביעי השבוע התקיים כנס לאורח חיים בריא ומניעת סוכרת, שבו השתתפו כל הגורמים השונים המעורבים ברפורמה. בראש השולחן ישבו שר הבריאות משה ליצמן ומנכ"ל משרדו בר סימן טוב, נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויו"ר איגוד המזון שלום זיידלר. בנאומו חזר ליצמן על הבשורה של העברת התקנות לאישור ועדת הבריאות, והדגיש שקיבל אור ירוק ממשרד המשפטים. האמירה המפתיעה ביותר נאמרה כמעט במקרה: במהלך אחד הפאנלים יצא זיידלר בקריאת ביניים כי "צריך פשוט להוריד מע"מ על מוצרים בריאים יותר", אמירה שאולי מרמזת מה באמת חושבים באיגוד המזון על הרפורמה.

איגוד המזון: "אנחנו תומכים ברפורמה של משרד הבריאות"

מאיגוד המזון נמסר בתגובה: "התאחדות התעשיינים, ובתוכה איגוד המזון, תומכים ברפורמת המזון הבריא שמוביל משרד הבריאות כבר מיומה הראשון. עוד בטרם הובאה הרפורמה, רוב מוחלט של מפעלי המזון בישראל כבר הוביל ייצור מזון בריא בסל מגוון של מוצרים כחלק מתהליך עולמי של ייצור מזון בריא, עליית מודעות הצרכנים לתזונה נכונה ואחריות התעשיינים כלפי בריאות הציבור. מטרת החוק לסימון מוצרים פעם בשנתיים היתה בראש ובראשונה ליצור ודאות עסקית ותעשייתית למשק. החוק עבר לפני ארבע שנים ולכן אין כל קשר בין העברת החוק לרפורמת המזון הבריא שמקדם בימים אלה משרד הבריאות.

"גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, השתתפה כחברה רשמית בכל ישיבות ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה, ומן היום הראשון קידמה עם נציגי הוועדה ומשרד הבריאות את יישום הרפורמה. התמיכה של איגוד המזון ברפורמת הבריאות היא חזקה ועקבית וכל טענה אחרת חוטאת לאמת ומשוללת כל יסוד. בהתאחדות התעשיינים, ובכלל זה באיגוד המזון, אין העדפה בין חברה גדולה לקטנה, לכל חבר בהתאחדות יש קול שווה, ולכן העדפה כזו היא בלתי אפשרית. לגבי סוגיית חברות קטנות וגדולות באיגוד, ברצוננו להדגיש כי בהנהלת האיגוד יש רוב לחברות הבינוניות והקטנות, ובהכרעות והצבעות שעל סדר יומה של התעשייה כל קול שווה ואין כל הטיה לפי גודל התעשיות ומעמדן. טענתך לפיכך, משוללת כל יסוד ואינה עומדת בקנה אחד עם המציאות וסדר היום האמיתי של הנהלת איגוד המזון וההתאחדות כולה. איגוד המזון מוביל תפישה שונה לחלוטין מארגוני היבואנים הן בנוגע לתמיכה ברפורמת הבריאות והן בקידום מהלכים לחיזוק והגנה על התעשייה הישראלית וייצור כחול־לבן. בכל הנוגע לרפורמת המזון אין שיתוף פעולה בין הגופים. הורדת סימון הקלוריות היא יוזמה והחלטה בלעדית של משרד הבריאות.

"כל נציגי הציבור בהתאחדות, כמו גם יו"ר האיגוד שלום זיידלר, נבחרים על ידי החברים בבחירות דמוקרטיות. מאחר שלפי תקנון ההתאחדות קיימת הגבלה של שתי קדנציות בלבד, ולאחר שהיו"ר הקודם סיים שתי קדנציות, נבחר יו"ר חדש — שלום זיידלר. זיידלר הוא תעשיין ותיק המוערך על ידי כל יצרני המזון באיגוד, ונבחר פה אחד להוביל את תעשיית המזון אל עבר אתגרי העתיד, ובראשם קידום משותף יחד עם משרד הבריאות וועדת האסדרה של רפורמת המזון הבריא. בהתאחדות התעשיינים, על שלל איגודיה ואגפיה, מקפידים על עבודה מקצועית בסטנדרטים הגבוהים ביותר ונעזרים מעת לעת ביועצים חיצוניים מן השורה הראשונה".

מהחברה המרכזית למשקאות קלים נמסר: "חובת סימן קולריות חלה על פי כללי הרגולציה בישראל זה שנים רבות. קוקה קולה ישראל מסמנת את הקולריות בהתאם לתקנות, ואף היתה מהחלוצות בענף המזון שסימנה בחזית האריזה את הקלוריות באופן מוגדל עוד לפני שנדרש לעשות כן על ידי הרגולטור, וממשיכה בכך גם היום. החברה המרכזית היא חלק מ–200 חברי איגוד תעשיות המזון שלכל אחד מהם קול שווה בהצבעות השונות ובכלל זה בבחירות להנהלת האיגוד. איגוד המזון נעזר בגורמי מקצוע בחברות המזון השונות להבנה של נושאים שונים על הפרק".

מאסם נמסר: "אסם נמצאת כבר כמה שנים במסע לשיפור ההרכב התזונתי של מוצריה ולכן תמכה בעקרונות הרפורמה. יתרה מזאת, בעת כניסת התקנות לתוקף, כ–80% ממוצריה יהיו בהרכב תזונתי שיותאם למתווה שמוביל משרד הבריאות".




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לאט לאט האמת יוצאת לאור..  

    תמי

  2. קלוריות הטייקונים  

    מאור

;