תל אביב 27° באר שבע 28° חיפה 28° ירושלים 27°
ט"ז אדר א' התשפ"ד
25.02.2024
עניני בין הזמנים

הלכה שבועית: האם מותר ליטול ידיים בכוס חד פעמי

הלכה שבועית בעניין נטילת ידיים בכלי חד פעמי • שינוי מקום באמצע אכילתו בפארק • מי אלו המוגדים הולכי דרכים • השארת חברים במקום האכילה | מהגאון הגדול הרב שבתי לוי, ראש מוסדות הליכות משה ורב שכונת רמת אהרן, השיעור נמסר מידי שבת ברחוב רבינוב 7 שעתיים לפני השקיעה

הלכה שבועית: האם מותר ליטול ידיים בכוס חד פעמי
צילום מסך עלון שבועי צילום: באדיבות המצלם

נטילת ידיים בכלים חד פעמי

הלכות שנהפכו לשגרה

היום נדבר בהלכות המצויות בבין הזמנים, אלו הלכות שכל אחד מאיתנו נפגש איתם מפעם לפעם בכל בין הזמנים, אלא שהם נהפכו לשגרה מבלי לדעת ההלכה. ואולי ננסה היום לגעת במקצתם. (אין סדר להלכות, ככה זה בין הזמנים, פעם צפון פעם דרום).

נטילה בכוס ח''פ

נתחיל בדין נטילת ידיים, אדם שיוצא לפארק או לגינה יחד עם משפחתו, ורוצה לאכול שם סעודת פת, מחפש בירזיה קרובה  ששם יוכלו הוא ומשפחתו ליטול ידיהם קודם הסעודה. רבים וטובים לוקחים כוס ח''פ שזה דבר המצוי בכל מקום, ונוטלים את ידיהם בכוס ח''פ. נבא לדון האם זה נכון וכשר לעשות כן או לא.

כלי המיועד לזריקה

אומר הרמב''ם (הלכות טומאת כלים פ''ה הל''ז) כלי שנועד לשימוש ולזריקה, כגון חותלות של תמרים – אלו ענפי דקל שקולעים אותן ועושים מהן כמין כלי, ולאחר חודש או חודשיים כשהתמרים שבתוכם התבשלו, לוקח הכלי וזורקו, כלי זה אינו מקבל טומאה, דאין שם כלי עליו, דכלי היינו המקבל טומאה.

נטילה חייבת כלי

בנטילת ידיים לפת צריך שיטול ידיו דווקא בכלי, דהברכה היא על שם הנטילה בכלי, ואם אינו נוטל בכלי, אינו יוצא ידי חובת נטילה, וכן ברכתו אינה נכונה, שהרי לא נוטל בכלי, והוי ברכתו לבטלה.

נטילה מתוך בקבוק

אדם שנמצא בגינה שאין מצוי שם הנטלה כמו בבית, ורוצה ליטול ידיו מתוך בקבוק שתיה, ולאחר שיטול ידיו יזרוק הבקבוק לפח, כדרך כל הבקבוקים שאחר שגומר לשתות מהם זורק אותם לפח או למחזור, דינם כדין כל כלי העומד לזריקה דלאו שם כלי עליו. (ואין הבעיה בבקבוק בגלל עובי הפיה הצרה, שהרי הזרם לא חשוב כ''כ, אלא הבעיה שאינו כלי).

בקבוק קבוע   

מי שיש לו ברכב בקבוק מים קבוע לשעת חירום, ואותו בקבוק משמש אותו לתקופה ארוכה, וגם כשמשתמש במים, ממלא שוב הבקבוק ומחזיר לרכב לשעת הצורך, בקבוק זה יכול לשמש ככלי לנטילת ידיים, כיון שכלי זה שמו כלי, דכל כלי שאינו מיועד לזריקה שמו כלי.

פתרון למי שנתקע

מי שנתקע בגינה ללא כלי לנטילת ידיים, יכול לקחת בקבוק מים רגיל ולייחד אותו שמכאן ולהבא הוא יהיה כלי לנטילת ידיים וישמור את אותו בקבוק ליציאות הבאות, כך שהבקבוק יהפוך לשם כלי קבוע ויהיה כדין נטלה ששם כלי עליה, ובכך יוכל ליטול ידיו ולברך לכתחילה על נטילת ידיים.

לייחד כוס ח''פ

אמר לי מישהו אני יקח כוס ח''פ יטול בה ידיים וייחד את הכוס לנטילה מכאן ואילך, כיצד, אני יניח את הכוס ליד הברזייה ומי שרוצה יטול בו ידיים אחרי. זה עושה צחוק, שהרי הוא מפקיר ע''י כך את הכוס והכוס אינה כלי, ואין עצה ואין תבונה נגד ה'.

נטלה מתנפחת

פעם שאלו אותי על נטלה מתנפחת כמו גלגל ים, וכשצריך ליטול ידיים מנפחים אותה, וכשגומרים, מורידים את האויר ומכניסים לכיס, זה דבר מצוין ושמו כלי לנטילת ידיים. גם פעם שאלו על נטלה נפתחת ונסגרת מתקפלת, גם זה טוב, דכל כלי שהוא קבוע ואינו מיועד לזריקה שמו כלי וראוי לנטילת ידיים, אבל היום איני יודע אם מצוי נטלות כאלו.

להלכה

מסקנת הדברים, אדם שיוצא לגינה לאכול פת, יצטייד מראש עם ספל קטן, או בקבוק קבוע, או יקח איתו כוס שאינה חד פעמית, או יקח הבקבוקים של הילדים שאינם חד פעמי שהם בקבוקים קבועים ויטול בזה את ידיו, ובכך יכול ליטול ולברך על נטילת ידיים לפי ההלכה.

שינוי מקום באמצע אכילתו בפארק

שינוי מקום בסעודה

לאחר שנטל ידיו כהלכה בכלי לנטילת ידיים, מצא פינה טובה בגינה והתחיל לאכול, אלא שתוך כדי אכילתו הגיעו אנשים לשבת על ידו ולא נעים לו לאכול במקום כזה, או אם הגיעה השמש לפינה שישב בה ולא נוח לו לשבת שם, וע''כ הוא רוצה לעבור לפינה אחרת יותר שקטה ומוצלת. מה הדין, האם יכול לשנות מקומו באמצע הסעודה או לא.

גינה מוקפת מחיצות

אם הגינה הזו מוקפת מחיצות, כל הגינה נחשבת למקום אחד. אומרת הגמ', המשנה מקומו מפינה לפינה בבית אחד אינו צריך לחזור ולברך, ואפי' אין רואה מקומו הראשון, ואפי' לא היה בדעתו לעבור, דכיון שהכל מוקף, שינוי מקום זה אינו נחשב לשינוי מקום, ולכן בפשטות כל גינה שהיא מגודרת, אין בעיה לעבור באמצע הסעודה ממקום למקום.

הספק בפארק ענק

אלא שיש להסתפק במקום שיש גדר אבל מרוב גודל הפארק אינו רואה את הגדר, האם גם בכה''ג אמרינן שהוי מקום אחד ואינו חשיב שינוי מקום.

הטעם שאין שינוי מקום במוקף מחיצות

דהרי כל הענין ששינוי מקום פוסל בסעודה ומצריך לברך שוב תחילה וסוף, זה מכיון שאין דרך העולם לשנות מקומו באמצע אכילה, ואם בכ''ז שינה מקומו, מורה באצבע על סיום אכילתו הראשונה, וממילא מה שממשיך הופך לסעודה נוספת, וע''כ המשנה מקומו ממקום למקום חייב בברכה אחרונה על מה שאכל וברכה ראשונה על מה שיאכל שוב. כ''ז בשינוי מקום, אבל אם כל המקום זה חדר אחד, לא נקרא שעזבתי את המקום, ולכן כל שמוקף מחיצות הוי כמקום אחד ויכול לשנות מקומו באכילה.

מוקף וגדול כאינו מוקף

אבל בנדון שלנו שהמקום מאוד גדול כמו פארק ענק ואינו רואה את הגדר כלל, האם גם נאמר שכיון שהמקום מוקף מחיצות הוי מקום אחד, או שכיון שהרגשת האדם שאינו מקום מוקף מחיצות, א''כ כיון שעובר ממקום למקום מורה באצבע על סילוק הסעודה.

קדיש בעשרה

לא מצאתי מי שמדבר ע''ז, אבל נראה לי מסברא לדמות נדון זה לדין של קדיש בעשרה, שהרי כל מקום שיש עשרה אנשים, שורה שכינה. ומה הדין באדם שנמצא בבית העלמין ויחד איתו עוד חמישה אנשים, האם יכול לומר קדיש על סמך זה שבוודאות יש עוד ארבעה אנשים בשטח בית העלמין.

בית העלמין מוקף מחיצות

לכאורה נימא כיון שכל שטח בית העלמין מוקף מחיצות, א''כ העשרה אנשים מצטרפים יחד כולם, וכל מקום שיש עשרה אנשים שכינה שורה ויכולים לומר קדיש. (ואע''פ שלא כולם שומעים את הקדיש, אין השמיעה לעיכובא. כמו שראינו בבית הכנסת, שאם יש עשרה אנשים ואחד מהם ישן, הוא מצטרף למנין עשרה בדיעבד לענין קדיש. ואינו כמו בחזרת ש''צ שם חייבים עשרה שיענו אמן).

הרגשת האדם קובעת

ומסברא נראה דודאי אינו כן, שכל מקום שאין הרגשת האדם שהוא נמצא יחד עם עשרה אנשים ואין נראות שהוא יחד עם עשרה אנשים, אע''פ שהוא במקום מוקף מחיצות, לא יועיל להחשב מקום אחד, ובודאי אינם מצטרפים למנין לקדיש.

שינוי מקום כדין הצטרפות לקדיש

ונראה שה''ה בנדון שלנו, אם נמצאים בפארק שמוקף מחיצות, אלא שהמקום כ''כ גדול שאין הרגשת האדם שהוא במקום אחד, ואין נראות של מקום אחד, בכה''ג לא יועילו מחיצות. ולכן אם רוצה לשנות מקומו באמצע הסעודה ממקום למקום בתוך הפארק המוקף, דינו כמקום שאינו מוקף מחיצות.

אכלה במזרח ובא למערב

וכעת נבא לדון מה הדין במקום שאינו מוקף מחיצות לגבי שינוי מקום באמצע הסעודה. אומר הירושלמי אכל תאנים במזרח ובא לאכול במערבה, צריך לברך תחילה וסוף. ביארו הפני משה והמגדל עוז ועוד מפרשים, שמדובר שאכל הפירות של המזרח במזרח, ולאחמ''כ אוכל פירות של המערב במערב. כיון שבשעת הברכה לא היה בדעתו לשנות מקומו ולאכול פירות אחרים, צריך לברך שוב.

אינו מוקף מחיצות

המפרשים ביארו באופן אחר דברי הירושלמי, מדובר שאכל הפירות במזרח ואת אותם פירות לקח ואכל במערב, כיון שהמקום אינו מוקף מחיצות הוי שינוי מקום ולכן צריך לברך שוב.

שינה מקומו קצת

אומר הב''י (בסימן קעח') היה נראה לומר דלאו דווקא אם שינה מקומו ממזרח למערב, אלא כל ששינה מקומו קצת צריך לברך שוב, דכל שינוי הוי שינוי מקום כמו מבית לבית, ולפי''ז נימא דה''ה בפארק, שכל תזוזה שיזוז מספסל לספסל הוי שינוי מקום ומתחייב בברכה מחדש.

אינו רואה מקומו הראשון

אלא שלמסקנא אומר הב''י דכל הבעיה באכלה במזרח ולאחמ''כ אכלה במערב שצריך לברך שוב, זה מכיון שאינו רואה את מקומו הראשון, וא''כ אינו דומה לדין של מבית לבית, ששם אפי' רואה מקומו הראשון לא יועיל וחייב בברכה שוב, אבל שינוי מקום סתם בגינה אם רואה מקומו הראשון לא חשיב לשינוי מקום ואינו חייב שוב בברכה. אבל אם שינה מעט ממקומו ועדיין רואה את המקום הראשון אין זה שינוי מקום.

להלכה

ולכן אדם הנמצא בגינה, התחיל לאכול במזרח והמשיך במקום אחר, אם רואה מקומו הראשון, אע''פ שהגינה אינה מוקפת מחיצות, דינו כמקום המוקף מחיצות וכמקום אחד. ומה שנקטו אכלה במזרח והמשיך במערב, דווקא נקטו, דאז מסתבר שאינו רואה את מקומו הראשון. אלא שאם יעבור מפינה לפינה באופן שאינו רואה את מקומו הראשון, אם אינו מוקף מחיצות או אפי' מוקף מחיצות אם המקום גדול חייב לברך שוב.

כיון בדעתו

הראב''ד מוסיף ע''ד הרמב''ם שאם יוצא עם משפחתו לאכול, ובשעת הברכה כוונו בדעתם לעבור מקום באמצע הסעודה, מותר לעשות כן, וכל מה שאסור זה דוקא בנמלך ולא שהיה דעתו ע''כ.

שינוי מקום עם פרוסה בידו

מי שרוצה לעבור ממקום למקום באמצע אכילתו כגון שיושב לאכול בביתו, ושכנו דופק בדלת ביתו ומבקש שיבא לעזור לו, יש שחושבים שאם יקחו הפרוסה בידם וילכו עמה לבית השכן זה מועיל. להלכה פסק המשנ''ב וכן דעת פוסקי אשכנז שלא יועיל לקיחת הפרוסה בידו, ואם רוצה לצאת, חייב בברכה ראשונה ואחרונה.

שינוי מקום בתוך אהל

מי שנמצא בתוך אהל ואוכל שם, ורוצה באמצע אכילתו לעבור מקום, יכול להעביר את כל האהל כשהוא נמצא בתוכו, ויהיה דינו כמו רכב, דהוי כאילו זז יחד עם ביתו שנחשב למקום אחד, ואין שיכות לסילוק סעודה.

מי אלו המוגדרים הולכי דרכים

אכילת פת באוטובוס

מי שרוצה לאכול פת באוטובוס, כך יעשה, קודם שיעלה לאוטובוס נוטל ידיו מברך המוציא ואוכל מעט, ולאחמ''כ ממשיך לאכול את עיקר האכילה באוטובוס. ומ''מ לא יעשה קביעות באכילה וכמו שיבואר לקמן.

ירידה מהאוטובוס באמצע אכילה

אלא שצריך לדון מה הדין באדם שאוכל באוטובוס ובאמצע אכילתו רוצה לרדת להביא משהו או לקנות לעצמו בקבוק שתיה. האם אדם זה נחשב להולכי דרכים ויכול לשנות מקומו, או שמא אדם הנוסע באוטובוס נחשב לקבע מקומו ואינו יכול לזוז ממקומו עד גמר אכילתו.

לא קבעו מקום לאכילתן

כדי לעמוד על נדון זה, נראה מה מיוחד בהולכי דרכים שהולכים ממקום למקום ומברכים בסוף אכילתן, בשונה משאר אנשים שאם שינו מקומן צריכים לברך מחדש בכל פעם ששינו מקומן. הראשונים מבארים מעלת הולכי דרכים, דכיון שאוכלים בהליכתם ולא קבעו מקום לאכילתן, ה''ז אין בו שינוי מקום וישבו בסוף ויברכו.

מעלת הולכי דרכים

ונבאר, אדם שעוזב את מקומו באמצע הסעודה, מורה על הפסק אכילה וסילוק סעודה, אבל הולכי דרכים שדרכם ללכת ממקום למקום ולא קבעו מקום כלל, אלא כל הזמן הולכים ואוכלים, א''כ מי יורה עליהם שמפסיקים לאכול, והרי כל הזמן הולכים ואוכלים, בשלמא אם בדרך היו קובעים מעט זמן לשבת ולאכול, ולאחמ''כ ממשיכים, זה אסור, דכיון שקבעו מקום שוב אינם יכולים ללכת.

אכילה במסלול הליכה

יש כאלו שעושים ''לאורכה ולרוחבה'' מתחילים בצפון וגומרים בדרום, ובאמצע הדרך רוצים לאכול, אם ישבו 5 דקות, ורואים שאין זמן עוד לשבת, ורוצים באמצע אכילתם להמשיך לאכול תוך כדי הליכה, זה אסור. דכל שישבו כבר, אין דינם כהולכי דרכים, אלא כקבעו מקומם. ומי שקובע מקומו ורוצה לקום מורה על סילוק סעודה ויתחייב שוב בברכה ראשונה ואחרונה. דברים אלו נראים בדברי הראשונים, האורחות חיים, הרבינו פרץ ועוד.

הולכי דרכים מכוונים דעתם לכך

הט''ז סובר שמעלת הולכי דרכים מכיון שדעתם היתה ללכת ולאכול ולשנות מקומן בכל זמן האכילה, ולכן אפי' אם שינה מקומו מבית לבית, ואכל בבית זה והמשיך לאכול בבית אחר, אינם חייבים שוב בברכה, אלא שכל האחרונים חלקו על דבריו ואין הלכה כמותו, וכל שקבע מקומו, פקע ממנו דין הולכי דרכים.

התחיל לאכול מחוץ לרכב

אדם שבדעתו לשבת ברכב ולאכול, וקודם שנסע נטל ידיו בביתו וישב ובירך המוציא, לאחמ''כ נכנס לרכב להמשך האכילה ששם קובע מקומו, אינו חייב שוב בברכה, אע''פ שהתחיל לאכול מחוץ לרכב והמשיך בתוך הרכב, שהרי כל טעימתו מן הפת בבית היתה כדי להסמיך את נטילת הידיים לברכת המוציא, ומה שישב זה כדי שיאכל בדרך ארץ.

ת''ח לא יאכל בעמידה

שהרי כתוב בכף החיים תלמיד חכם לא יאכל בעמידה. ולכן אדם שעושה קידוש בשבת, גומר הקידוש, יושב ושותה, ויש כאלו ששותים מעט בעמידה ואז יושבים לשתות כל הכוס, ואין חיוב בדבר, שהרי הפסק בשתיקה לצורך אותו ענין מותר שהרי כל ענין הישבה שלו זה כדי לשתות בישיבה בדרך ארץ.

ברבר באולם

היום באולמות עושים בר פתיחה ובר סיום, יחד זה ''בר – בר'' ושם עומדים ואוכלים. פעם רק 'עמך' היו אוכלים שם, היום הותרה הרצועה, אע''פ שאין זה דרך ארץ לעמוד ולאכול. ולכתחילה אדם צריך להתנהג בדרך ארץ ולא לעמוד ולאכול, ואע''פ שאין איסור בדבר. ולכן מי שרוצה לשבת ולברך המוציא ולאחמ''כ לשבת במקום אחר ולהמשיך לאכול, אין דבר זה מצריך ברכה, ואינו בגדר שינוי מקום, דכל ישיבתו רק בגדר דרך ארץ שלא לעמוד ולאכול, ולא כדי לקבוע מקום לאכילתו.

רחוק מלהיות כהולכי דרכים

דבר זה קורה הרבה פעמים שנוטל ידיו בבית וממשיך לאכול בנסיעה ומותר לעשות כן. אלא שברגע שנכנס לרכב קבע מקומו, ואם ירצה לרדת באמצע אכילתו ולקנות לעצמו שתיה, אסור לו, דכיון שקבע מקומו, אסור לו לשנות מקומו בלי ברכה תחילה וסוף, ורחוק הוא מלהיות כהולכי דרכים כמו שביארנו.

השארת חברים במקום האכילה

שמור לי מקום

אדם הנמצא באוטובוס או באולם ואוכל, ונמלך לצאת להביא משהו, או נמצא באולם זה ורוצה ללכת לאולם הסמוך תוך כדי אכילתו (רוקד על שתי החתונות), ואומר לחבירו היושב על ידו ''שמור לי מקום'', האם יועיל דבר זה לשינוי מקום, ולא התחייב בברכה קודם יציאתו, או לא.

את המנה הוא יכול לשמור לך

נבהיר את דין ''שמור לי מקום'', אנשים חושבים ששמור לי מקום, זה כאילו אמר לחבירו שמור לי על אוצר. את המנה הוא יכול לשמור לך, את המקום הוא יכול לשמור לך, אבל את הברכה איך הוא ישמור לך.

השארת חברים

נבאר מאיזה דין נובע המושג של שמור לי מקום, מדין השארת חברים, ומאיזה דין מועיל השארת חברים, אמרנו ששינוי מקום מורה באצבע על סילוק הסעודה, ולכן צריך לברך שוב מחדש, אבל אם השארתי חברים שקבעתי איתם להתחיל יחד ולסיים יחד, זאת אומרת שאם יצאתי באמצע לא גמרתי את הסעודה, שהרי הם הסימן שלי שתיכף אשוב ולא גמרתי את הסעודה, וכשיש לו סימן כזה אין צורך לומר לחבר שמור לי מקום.

נזדמנו לאכילה יחד  

אבל אם לא קבעתי עם החבר להתחיל ולסיים יחד, אלא סתם נזדמנו יחד לאכילה אחד ליד השני, מה יועיל שאני יגיד לו שמור לי מקום, על מה הוא ישמור, על המנה ועל הכסא לא יותר מזה, שהרי כל אחד עושה מה שרוצה מתחיל כשרוצה ומסיים כשרוצה.

אכילה עם חבר באוטובוס

אותו הדין באדם שעולה לאוטובוס ואינו מכיר אף אחד מהנוסעים עמו, ואין לו קשר אכילה עם אף אחד, או אפילו אם יש לו קשר עם מישהו ושניהם אוכלים, אבל לא היתה שום התחיבות לאכול ולסיים יחד, לא יועיל שיאמר לחבירו שמור לי מקום.

שלשה שאכלו כאחת

כן ה''ה גבי זימון, כתוב שלשה שאכלו כאחת חייבים לזמן, מה זה כאחת? שיאמרו אחת שתיים ושלש ומיד מתחילים באותו רגע? הביאו הראשונים רבינו יונה ועוד, שאכלו כאחת הכוונה שקבעו לאכול יחד בהתחלה או באמצע, אם כזית הראשון קבעו לאכול יחד כדי שיסיימו כאחת זה הכוונה שאכלו כאחת. או שהצטרף באמצע הסעודה לחבירו וקובע עמו האכילה ע"מ שיסיימו יחד. וכן הדין בזימון וכן הדין בהשארת חברים.

נפגש עם חבירו באולם

אנשים נפגשים באולם, שואל אותו חבירו יש מקום פנוי לידך, והוא אומר לו שכן, אבל מכאן ולהתחייב לו שיסיים איתו, לא היה שום כוונה. אחד גומר העוף והולך, והשני יותר מחמיר, אינו יוצא עד שמסיים את הקינוח, א"כ כל כה"ג אינו שייך בדין השארת חברים. ואינו יכול לעזוב מקומו ולשנות למקום אחר באמצע אכילתו עד שיגמור ויברך בהמ"ז.

נוסע ברכב ומצרף אליו חברים לנסיעה

אימתי שייך דין השארת חברים לפי ההלכה, במקרה שאני נוסע ברכב ומצרף אלי לנסיעה עוד כמה אנשים, והם על דעת לחזור איתי, וכשאני מסיים הסעודה, הם גם מסיימים, זה נקרא שאוכלים כאחת. ה"ה לגבי זימון וה"ה לגבי שינוי מקום, שיכול לשנות מקומו ולהשאיר חברים ואינו מורה על סילוק הסעודה, כיוון שיוצא יחזור.

חדר האוכל בישיבות

אותו דבר בישיבות, כולנו כאן בוגרי ישיבות וחלקם עדין בישיבות, תגידו לי מתי קרה שאחד ירד לחדר האוכל והתחייב לשני שהוא יסיים איתו. האחד יש לו סדר משנ"ב, השני סדר מוסר, השלישי יש לו 5 דקות של קצות, כ"א גומר לאכול וממשיך את סדר לימודו. וכי מישהו מתחייב לסיום של השני. וא"כ האם אפשר לעשות זימון יחד.

שבת בישיבות

אמנם בשבת בדרך כלל כן ביחד, כולם מתחילים יחד ומסיימים יחד. ושמעתי שגם בשבתות ישנם ישיבות שכ"א מסיים מתי שרוצה. אבל בדרך כלל בשבת כולם ביחד, ובשבת אפשר לעשות זימון בישיבה.

רק אם יסכמו יחד יכולים לזמן

ולכן בחורי ישיבה שרוצים ביום חול להקפיד ולהצטרף לזימון, צריך שיסכמו יחד שהם מסיימים את האכילה יחד וכ"א מחכה לשני. ואז יזמנו ויברכו יחד.

צירוף חברים משולחן אחר

אבל היום מה שעושים באולמות, אחד מחפש מישהו שיצטרף עמו מאותו שולחן, או משולחן אחר, אפי' שאין קשר בין אחד לשני, ולא היה שום סיכום. והוי כמו במסעדה שכ"א בשולחן שלו, וכי בסיום הסעודה אני יכול לחפש מישהו משולחן אחר שיצטרף איתי לזימון ודאי שלא יתכן.

שעת אכילה לא תועיל

ואע"פ שיש שעת אכילה לכולם כמו בישיבות, לדוגמא משעה 9 ועד שעה 10 כולם אוכלים, זה לא יעזור שהרי זה זמן טווח לאכילה, ולא שכולם אוכלים יחד באותה שעה. וכן בבית מלון, הארוחה מתחילה בשעה 7 ומסתיימת בשעה 10 וכי כולם אוכלים יחד שלוש שעות, ודאי שלא, אלא זה זמן טווח שעות לאכילה, וכ"א בזמן שלו אוכל. ולכן בכל מקומות אלו לא שייך השארת חברים וה"ה לזימון.

נטילת ידיים בים

יטביל ידיו במים

אדם שהולך לים ונתקע בלא כלי ראוי לנטילת ידיים, יכול להטביל את ידיו בתוך הים, השאלה מה ברכת אותה טבילה, האם על נטילת ידיים, או על טבילת ידיים, שהרי אינו נוטל.

מח' השו"ע והרמ"א

נחלקו הראשונים מה יברך, על נטילת ידיים, על שטיפת ידיים, או על טבילת ידיים. השו"ע (סו"ס קנ"ט) פוסק שמברך על נטילת ידיים. הרמ"א פוסק שמברך על שטיפת ידיים או על טבילת ידיים. הפוסקים חלקו על הרמ"א והסכימו שצריך לברך על נטילת ידיים.

ים כינרת או ים התיכון

וכ"ז מדובר שהמים ראויים לנטילה, שהרי טבילה הגיע מחיוב נטילה, ולכן נשאר הנוסח על נטילת ידיים, אע"פ שטובל ידיו. דין זה הוא כמו אדם שנוטל רק יד אחת, כגון שיש לו גבס, ברכתו על נטילת ידיים כמו התקנה, דזה מטבע הברכה. ולכן גם בטבילה מברך על נטילת ידיים. כ"ז במים הראויים לנטילה כמו ים כינרת שהמים שם ראויים לשתיה ואינם מלוחים מברך על נטילת ידיים. אבל ים התיכון ששם המים אינם ראוים לשתיה כיוון שמלוחים, מה דינם, האם מברך על נטילת ידיים או על טבילה.

להלכה

נחלקו בזה הפוסקים, להלכה לספרדים מברך על נטילת ידיים גם בים התיכון, ולאשכנזים על טבילה או שטיפה.

טובל פעם אחת

לפי הפשט, אדם שטובל ידיו בים אינו חייב שלש פעמים לטבול ידיו. ולפי הסוד יעשה כסדר הנטילה הרגילה, יטבול שלוש פעמים. להלכה פסק השו"ע דסגי פעם אחת.

השיעור הבא בשבת קודש פרשת 'עקב' בהלכות אקטואליות בדיני ''בין הזמנים'' השיעור בשעה 17:30 בביהמ''ד הליכות משה ברחוב רבינוב 7 ב''ב

להורדת העלון לחצו >>

להורדת כל העלונים של הרב בקבצי PDF לחצו כאן >>

הלכה שבועית הרב שבתי לוי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }} | {{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }} | {{ reply.date_parsed }}
טען עוד