ט' תשרי התשפ"ה
11.10.2024

הלכה שבועית: האם 'אשתו בעיר' מצילה את בעלה מאיסור יחוד

האם 'אשתו בעיר' מצילה את בעלה מאיסור יחוד | הגאון הגדול הרב שבתי לוי, ראש מוסדות הליכות משה ורב שכונת רמת אהרן ב"ב | השיעור נמסר מידי שבת ברחוב רבינוב 7 ב"ב - שעתיים לפני השקיעה

הלכה שבועית: האם 'אשתו בעיר' מצילה את בעלה מאיסור יחוד
צילום מסך עלון שבועי צילום: באדיבות המצלם

האם 'אשתו בעיר' מצילה את בעלה מאיסור יחוד

נושאי השיעור

שני טעמים בהיתר בעלה בעיר • ביאור בטעמו של רש''י שחוששת שמא יבוא בעלה • צד אחד חושש מלעשות מעשה סגי להתיר יחוד • אשה שאמרה לטכנאי בעלי בדרך לבית • האם אשה שומרת על בעלה • חילוק בין יהודי לגוי כשאשתו עמו • האם יש מושג של אשתו בעיר כמו בעלה בעיר • האם נשוי יכול ללמד ילדים כשאשתו בעיר • האם יש חשש לבעל שמא תבוא אשתו • האם יש מושג של אימת האשה על בעלה • איש אחד עם הרבה נשים כשאשתו של אחת מהן בעיר האם מצילה את כל הנשים • האם צריך שתי שמירות או סגי בשמירה אחת.   

חוששת שמא יבוא

שבוע שעבר ביארנו בהרחבה את דין של בעלה בעיר. ראינו שני טעמים מדוע אין איסור יחוד עם אשה בזמן שבעלה נמצא בעיר. הבאנו טעם א' לפי רש''י ועוד ראשונים שכיון שבעלה נמצא בעיר היא חוששת שמא יבוא פתאום, וכיון שחוששת, היא נמנעת מלעשות את העבירה.

שמא יבוא זה היתר של פתח פתוח

וביארנו בדברי רש''י שאין כוונתו שהיא חוששת שמא יבוא בעלה מכיון שיש לו מפתח לבית והוא יכול להיכנס בכל עת, דאם זה טעמו של רש''י, לכאורה לא מובן מדוע צריך דין מיוחד של בעלה בעיר, והרי זה דין של 'פתח פתוח', דבכל אופן שיש מישהו שיכול להיכנס לבית ולראות אותם זה אינו יחוד, וא''כ מה מיוחד בהיתר של בעלה בעיר, אם אנו יכולים ללומדו מדין 'פתח פתוח' שהיחוד מותר.

שמא ישאל שאלות

לכן ביארנו בדברי רש''י דטעמו להתיר, דכיון שבעלה בעיר היא חוששת שמא יראה אותם מתייחדים, ואף במקום שאין לבעל אפשרות להיכנס לבית כבכל אדם, והבית נעול, בכל אופן אין יחוד, והטעם כי היא חוששת שמא יבוא בעלה וישאל ויתחקר את אשתו על שום מה יחוד זה וכו' וממילא היא חוששת מלעשות העבירה, לכן כל שבעלה בעיר אין חוששים מיחוד. וכ''כ בספר אורי וישעי (סימן ח') דחשש האשה שמא יבוא הבעל וישאל שאלות.

אימת בעלה עליה

הבאנו את הרמב''ם שהביא טעם אחר לבאר את ההיתר של בעלה בעיר. דכיון שבעלה בעיר אימת בעלה עליה, והיא חוששת תמיד בכל מצב. וביארנו שאימת בעלה עליה זה משהו בנפש של האשה שכל זמן שהוא קרוב אליה, היא מרגישה מחויבת כלפיו והיא אינה מסוגלת לבגוד בו.

בכל יחוד אין חשש

ראינו שהשולחן ערוך פסק כטעמו של הרמב''ם שכל זמן שבעלה בעיר היא לא תעשה מעשה מכיון שאימת בעלה עליה. ולפי''ז בכל מצב של יחוד אין אנו חוששים כל זמן בעלה בעיר.

צד אחד חושש מעבירה

ולכן אם מגיע טכנאי לבית בזמן שבעלה בעיר אין אנו חוששים מיחוד. ומדין זה למדנו הלכה דכל שיש צד אחד מהמתייחדים שהוא חושש מלעשות העבירה, אין זה יחוד. שהרי הטכנאי לא מפחד לעשות מעשה שהרי בעלה אינו נמצא כאן, בכל אופן כיון שהאשה יראה מבעלה ולא תעשה מעשה אין לנו לחשוש מיחוד זה.

הטכנאי חושש מלעשות מעשה

ולפי''ז למדנו שאם הגיע טכנאי לבית והיא אומרת לו עוד מעט בעלי אמור להגיע לבית, אף שזה לא נכון והוא לא אמור להגיע, כיון שחושש הטכנאי שמא יבוא בעלה, הוא לא יעשה מעשה, ולכן אין זה יחוד. ואע''פ שאין האשה חוששת כלל שהרי היא יודעת שבעלה לא יבוא, בכל אופן כיון שיש צד אחד שחושש מלעשות את העבירה, אין חוששין מיחוד זה.

אשתו בעיר

לאחר שראינו שיש היתר של אשתו בעיר. כעת נראה האם איש שמתייחד עם אשה בזמן שאשתו בעיר, האם יש היתר של 'אשתו בעיר' כמו היתר של בעלה בעיר והיא יכולה להציל את בעלה מאיסור יחוד. או שכל החידוש נאמר דוקא באשה שבעלה בעיר אבל אין היתר לאיש שאשתו בעיר.

מה הדין באשתו עמו

לפני שנדון האם יש היתר של אשתו בעיר, נראה קודם האם אשתו של אדם נחשבת לשומרת בדיני יחוד, דהיינו, אם נמצא הבעל עם אשתו ועם עוד אשה, האם לא חוששים ליחוד זה כיון שאשתו שומרת עליו, או שאין מושג של אשה ששומרת על בעלה, ואף במקום שהיא נמצאת איתו חוששים מיחוד.

אשתו משמרתו

המשנה בקידושין (פ:) אומרת לא יתייחד אדם עם שתי נשים. אבל אשה אחת מתייחדת עם שתי אנשים. (הרמב''ם והשו''ע פסקו דבזמננו כולם נחשבים לפרוצים, וממילא אין היתר לאשה להתייחד אפילו עם מאה גברים). רבי שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהם בפונדקי מפני שאשתו משמרתו.

מחלוקת ת''ק ור''ש

הנה מצינו במשנה שיש מושג שאשה משמרת את בעלה. וביארו הראשונים דנראה שכל מושג זה של שמירה, זה דוקא לדעת רבי שמעון, אבל לדעת ת''ק משמע דאף שאשתו עמו, אינה משמרת את בעלה, ואסור לו להתייחד עם עוד אשה.

אשתו עמו איסור דוקא בגוי

אלא שקשה לומר שלדעת ת''ק אין מושג של אשה משמרת את בעלה אף כשהיא עמו, שהרי ראינו במשנה בע''ז (כה:) שאומרת לא יתייחד אדם עם גוי שמא יהרגוהו, וכן אשה לא תתיחד עם גוי משום פריצות. שואלת הגמ' והרי איסור יחוד עם אשה אסור אף ביהודי, ומה מיוחד דוקא לאסור אשה עם גוי. מתרצת הגמ' מדובר שאשתו של הגוי עמו בבית, ואעפ''כ לא תתיחד אשה עם גוי זה, ולפי''ז מובן החידוש דוקא בגוי, שהרי ביהודי אין איסור יחוד כשאשתו עמו, וכל החידוש לאסור אינו אלא בגוי.

אשה משמרת את בעלה לכו''ע

הנה מוכח בגמ' בעבודה זרה שאשה משמרת את בעלה מאיסור יחוד, ואיך נאמר שהסוגיא בע''ז אינה אלא לדעת ר''ש ואילו לדעת ת''ק יהיה אסור. דלא משמע שם שההיתר של אשתו משמרתו הוא רק לדעת רבי שמעון אלא משמע שההיתר לכו''ע.

גירסת ר''י במשנה

מכח קושיא זו, ר''י גורס בדברי המשנה, דמחלוקת ר''ש ות''ק אינו אלא גבי יחוד של איש אחד עם שתי נשים דלת''ק אסור ואילו ר''ש אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים. וממשיכה המשנה לכו''ע ובזמן שאשתו עמו ישן עמהן בפונדקי כיון שאשתו משמרתו.

להלכה אשה שומרת

וכן נפסק להלכה גבי אשה שהיא שומרת על בעלה כל זמן שהיא נמצאת עמו. ולכן אסור לאיש להתייחד עם הרבה נשים אלא אם כן אשתו עמו. עיין שו''ע (אהע''ז סימן כב ס''ה).

הבית יוסף כשתי הגירסאות

כן ביאר הבית יוסף שאם אשתו עמו היא שומרת על בעלה, וסבר לפי שתי הגירסאות. או שנאמר שת''ק ור''ש חולקים ואנו נפסוק כדעת ר''ש שאשה שומרת על בעלה כשהיא עמו. או שנפסוק כגירסת ר''י שהסיפא במשנה שאמרה בזמן שאשתו עמו ישן עמהן בפונדקי, זה לכו''ע, ונפסוק הלכה כת''ק.

אשתו שומרת רק ביהודי

להלכה יוצא שאשה שומרת על בעלה, ולכן מותר לאשה להתייחד עם איש ואשתו בחדר, אלא שכל זה דוקא ביהודי שאשתו עמו, אבל בגוי אין מועיל שאשתו עמו. אלא אם כן במקרה של יחוד שלושה נשים עם שלוש גברים, שאז הוי כדין רשות הרבים ואין זה יחוד אף בגוי.

מושג אשתו בעיר

לאחר שראינו שיש מושג שאשה משמרת את בעלה. נבוא לדון האם יש מושג של אשתו בעיר, ואף במקום שאין האשה נמצאת ממש עם בעלה אלא באותה עיר, האם יכולה להציל את בעלה מאיסור יחוד, כמו שראינו גבי אשה שמותרת ביחוד כל זמן שבעלה נמצא בעיר.

ההיתר דוקא בבעלה בעיר

בשו''ת המהרש''ם (ח''ד סימן קמח) סבר לדייק מהגמ' שאין היתר של אשתו בעיר. שהרי ראינו בגמ' בקידושין שחידשה דין של בעלה בעיר שאין חוששין משום יחוד, ואילו דין של אשתו בעיר, הגמ' לא חידשה, וא''כ איך נתיר איסור דאוריתא מסברה בלי הוכחות שגם אשה יכולה להציל את בעלה מאיסור יחוד.

לא ילמד איש סופרים

המשנה בקידושין (פב:) לא ילמד אדם רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים, רבי אליעזר אומר אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים. בגמ' שאלה מה כוונתו של רבי אליעזר ובמה חולק על ת''ק, וביארה שדעת רבי אליעזר לאסור אף במי שיש לו אשה, אלא שכעת אינה שרויה אצלו ולכן אסור לו ללמד סופרים.

מחלוקת גבי איש נשוי

מצינו מחלוקת ת''ק ורבי אליעזר האם איש יכול ללמד סופרים, לת''ק דווקא לרווק אסור ללמד סופרים אבל מי שנשוי ויש לו אשה יכול ללמד סופרים ואף שאין אשתו ממש איתו. ואילו רבי אליעזר סבר אף מי שנשוי לא ילמד אם היא אינה אצלו.

דעת הרמב''ם

הרמב''ם (פי''ב מתלמוד תורה הל''ד) פוסק מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות מפני אמותיהין שבאים עם בניהם וכן האשה לא תלמד תינוקות מפני אבותיהן שבאים עם בניהם.

אף באין אשתו עמו מותר

והנה מבואר בדברי הרמב''ם שיש חילוק בין איש לאשה. דאיש אסור לו ללמד תינוקות דוקא אם אין לו אשה, משמע אם יש לו אשה אף שאינה עמו מותר לו ללמד תינוקות. ואילו גבי אשה כתב הרמב''ם שאשה לא תלמד תינוקות ולא חילק בין אם היא נשואה או רווקה.

החילוק בין איש לאשה

וכך מבואר בכסף משנה שמדייק בדברי הרמב''ם דאף אשה נשואה אסור לה ללמד תינוקות. ולכן גרס בדברי הרמב''ם וכל אשה לא תלמד תינוקות דהיינו בין נשואה ובין רווקה. ומבאר החילוק בין איש לאשה, דכיון שדרכה של אשה להיות תמיד בבית לכן לא חוששים מאיסור יחוד, אבל איש אינו יכול להציל את אשתו, כיון שאין דרך איש להיות בביתו אלא דרכו לצאת מהבית, לכן באשה אף נשואה אסור לה ללמד תינוקות מפני אבותיהן. כלומר אשה לא יכלה ליקח תפקיד כזה של לימוד הבניםדשמא בעלה לא יהיה בעיר ותבוא ליחוד. אולם האיש יכול, כיון שאשתו בדרך כלל נמצאת בביתה כלומר בעיר והיא תמיד תציל אותו.

מצינו מושג של אשתו בעיר

למדנו מדבריו שהיות ויש לאיש תמיד שמירה כיון שאשתו בעיר, לכן יכול ללמד ילדים, וא''כ מצינו לפי הרמב''ם שאשה יכולה להציל את הבעל מאיסור יחוד ואף אם היא אינה נמצאת עמו אלא כיון שהיא בעיר היא שומרת עליו.

דעת האחרונים

וכן סברו האחרונים בדברי הרמב''ם ומהם הציץ אליעזר, הדובב מישרים, הבית שמואל (אהע''ז סו''ס כב), ועוד. דכל שאשתו בעיר היא מצילה את בעלה מאיסור יחוד, ולכן יכול איש נשוי ללמד ילדים.

שמא תבוא אשתו

אלא שעלינו להבין כיצד יועיל היתר אשתו בעיר. דאם נאמר כטעמו של רש''י שסבר שהיתר של בעלה בעיר הוא כיון שהאשה חוששת תמיד שמא יבוא בעלה, א''כ נאמר גם גבי אשה דמשמרת את בעלה, כיון שהוא חושש תמיד שמא אשתו תבוא ותשאל אותו על שום מה יחוד זה וכו'.

דוקא כשיש חשש שתבוא

כמובן כל זה שייך דוקא במקום שבאמת הבעל חושש שמא תבוא אשתו כמו בזמנם שהאשה היתה מגיעה למקום הלימודים של הבעל. אבל בזמננו שהרב שמלמד ילדים, לא שמענו שאשתו תבוא באמצע, ודאי שאין לנו היתר של אשתו בעיר.

אימת אשתו עליו מנין

ואם נאמר כטעמו של הרמב''ם שכתב שהיתר של בעלה בעיר הוא כיון שאימת בעלה עליה ולכן אינה מסוגלת לעשות מעשה כנגד בעלה, כל זה הוא חידוש בנפש של האשה, והיכן שהוא נאמר בפירוש הוא נכון, אבל מנין לנו להמציא שגם בבעל שייך אימת אשתו עליו, וקשה לומר כן.

ההיתר מטעם שמא תבוא אשתו

ולכן האחרונים שאמרו שיש מושג שאשתו של אדם משמרתו ביארו מכיון שחושש הבעל שמא תבוא אשתו ולא מטעם של אימת אשתו עליו.

דברי הרמב''ם כטעמו של רש''י

ואע''פ שכל מושג זה של אימת בעלה עליה למדנו מדברי הרמב''ם שאמר שהטעם בבעלה בעיר הוא מכיון שאימת בעלה עליה. בכל אופן באשתו בעיר נבאר דבריו ע''פ טעמו של רש''י שמא תבוא האשה. ולא קשה לומר כן, שהרי ודאי מה שאמר הרמב''ם טעם אחר של אימת בעלה עליה, אינו לחלוק על טעמו של רש''י אלא בא להוסיף על טעמו של רש''י שאף במקום שהיא לא חוששת שמא יבוא בעלה יש אימת בעלה עליה. ואם כן אפשר לומר לפי הרמב''ם שכל חידוש זה שאמר זה רק בבעלה בעיר, כיון שיש אימת בעלה עליה, אבל באשתו בעיר לא אמר חידוש זה, אלא ההיתר מטעם שמא תבוא האשה.

במקום שאין חשש יחוד

אלא שברור לנו שכל האיסור אינו אלא במקום שיש חשש שמא יגיעו לידי יחוד, המלמד עם האמהות, רק אז צריך להגיע להיתר של אשתו בעיר במקום שיכולה אשתו להגיע פתאום. אבל במקום שאין חשש שיגיעו לידי יחוד, ודאי שאין לחשוש ליחוד כלל.

אשה אחת שבעלה בעיר

כעת נדון מה הדין ביחוד של איש אחד עם הרבה נשים ויש אשה אחת שבעלה בעיר, האם אותה אשה שבעלה בעיר יכולה להציל את כל הנשים מיחוד. או שאותה אשה מצילה רק את עצמה.

אשה אחת מצילה את כל הנשים

הבינת אדם (סימן יז) אומר, שכיון שיש אשה אחת שודאי לנו שהיא לא תעשה איסור, ממילא היא מצילה את כל הנשים מיחוד.

אשתו של אחת מהן מצילה

וכן פסק הרמב''ם לא תתיחד אשה אחת עם אנשים הרבה עד שתהיה אשתו של אחד מהן שם. ושאל הטור על הרמב''ם וכי מה יועיל שאשתו של אחת מהן עמו, והרי כל זה יציל דוקא את אותו איש שאשתו עמו, אבל כל שאר גברים האחרים נשאר עליהם איסור.

שתירא חבירתה שיגלו סודה

הבית יוסף מתרץ קושיית הטור דמכיון שאותה אשה לא תעשה איסור, היא מצילה את כל הנשים מאיסור יחוד. דכיון שאשתו של זה לא תזנה מפני בעלה שהוא שם, חבירתה ג''כ לא תזנה שתירא שזאת ובעלה יגלו סודה.

שמירה אחת לא תועיל

אלא שהאור שמח סבר דכל ההיתר אינו אלא כשיש שתי שמירות דהיינו איש ואשה שאינם עושים עבירה, ואז הגברים לא יעשו את העבירה בגלל הגבר שאינו בענין העבירה, והנשים ג''כ לא יעשו את העבירה בגלל האשה שאינה בכלל העבירה. אבל בסתם אשה שבעלה בעיר, יכולה להציל רק את עצמה מאיסור יחוד, אבל מנין שהיא תציל גם את חברותיה, שהרי כל מה שהתחדש זהו דוקא במקום שיש שתי שמירות, אבל שמירה אחת מנין שתועיל. ולכן אומר האור שמח בדברי הרמב''ם דמתוך שאמר שהיתר של איש עם נשים זה דוקא עד שתהיה אשתו של אחד מהם שם, ולא כתב עד שיהיה בעלה של אחד מהן בעיר, משמע שבעלה של אחת מהן בעיר לא יועיל לכולם.

היא ובעלה יגלו סודה

ובאמת מדויקים דברי האור שמח מדברי הבית יוסף שכתב דמכיון שאשתו עמו, חבירתה ג''כ לא תזנה שתירא שזאת ובעלה יגלו סודה. לפי''ז משמע שצריך שתי שמירות היא ובעלה, אבל שמירה אחת לא תועיל.

ולא משמע כן במשנה

אלא שבפשטות המשנה לא משמע שיש מושג של שתי שמירות. שהרי אמרה המשנה, אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים, ובגמ' שם אמרה דדוקא שני אנשים מותר אבל איש עם שתי נשים אסור כיון שנשים דעתן קלה, ורק שני גברים מותר כיון שהאחד בוש מחבירו. והנה האחד בוש מבירו זה היתר להציל את כל הגברים מיחוד, ולא שמענו שצריך שתי שמירות. בהכרח שמה שאמר הבית יוסף דפוחדת ממנה וממנו שמא יגלו סודה, זה לאו דוקא, אלא שזו היתה המציאות, אבל האמת שגם כשיש שמירה אחת סגי להציל מיחוד.

היה סברא לחלק לכאורה

אמנם אפשר לחלק ולומר דמה שאמרה המשנה שהאחד בוש מחבירו, היינו דוקא בגברים הרבה שהם בושים מלעשות העבירה ולכן מועיל שמירה אחת. אבל אשה שאינה בושה מלעשות המעשה, אלא רק חוששת מה יאמרו עליה, אולי נאמר שהיא תהיה חייבת בשתי שמירות. אלא שאין טעם בדבר דאם היא חוששת מה יאמרו עליה, גם לה סגי בשמירה אחת. ולכן כיון שיש אשה אחת שנמצאת שם ובעלה בעיר, והיא אינה בענין של העבירה עם כולם, חוששות כל הנשים שמא היא תספר עליהם ולכן אין חוששין מיחוד זה.  וכן מוכח עוד מדין צרתה שמצלת עליה, אלמא דגם בשמירה אחת סגי.

בעלה בעיר יציל את כל הגברים

ולכן הרבה אחרונים סברו להקל, שאם נמצאים הרבה נשים עם איש אחד ובעלה של אחת מהן בעיר אין חוששין מיחוד, דאותה אשה מצילה את כולם מיחוד. וכ''פ בציץ אליעזר (ח''ו סימן מ'). עי''ש.

להורדת העלונים 'הלכה שבועית' לחצו >>

להצטרפות לקבלת העלונים במייל מידי שבוע שלחו הודעה ל[email protected]

הלכה שבועית הרב שבתי לוי דינים הלכות ייחוד

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}